מדו"ח מבקר המדינה, ראשי הערים שאינם ערים חרדיות מתנגדים להקמת שכונות ייעודיות חרדיות. ממשלות ישראל, ומבקר המדינה אף על כך שהם יודעים שזה הפתרון למחסור הדיור במגזר החרדי הם מתעלמים מהפתרון זה.
ידוע לכולם שבין מרץ-נובמבר 2022 מבקר המדינה בחן פתרונות כדי לפתור את הבעיה בדיור במגזר החרדי. ההחלטה שהתקבלה בשנת 2016 על ידי ההמשלה קבעה שעד 2035 יבנו עוד 200,000 דירות חדשות למגזר החרדי. מהדו"ח עולה כי המהלך נכשל באופן נחרץ. עד ספטמבר 2022 לא שווקו בכלל מגרשים בערים שאינן חרדיות, שכונה קטנה של 650 דירות ברמלה נמצא כעת בתכנון, ונבחנת הקמה של שכונה שבה כ-1,000 דירות בעכו.
התשובה והביקורת של משרד השיכון והבינוי שלקחה את העניין בתשומת לב רבה: "משרד השיכון מסר לאנגלמן כי הוא פנה ל-13 רשויות מקומיות בבקשה לקדם הקמת שכונות לאוכלוסייה החרדית בתחומן, אולם הן לא נענו לבקשה". לפי טענת משרד השיכון חלק גדול מראשי הרשויות המקומיות חוששים משינוי ההרכב הדמוגרפי וצביון היישוב וכן מפגיעה ברמת השירותים שהם יכולים להעניק לתושב.
מהסקירה האחרונה עולה שאמנם המדינה על עמדה ביעדים והבטחה שלה מ2016, אך בהיקף התוכניות הם כן עומדים בלוז והאחוזים בעצמם עומדים על 84% מהיעד. אבל בהיקף ששווק משנת 2016 עד 2021 הוא רק 49% מיעד השיווק הממשלתי.
כדי לקיים עיר איתנה כלכלית צריך להקים עבורה שטחי תעסוקה, מסחר או תעשייה שיניבו ארנונה, אלא שאין צורך וביקוש לאזורי תעסוקה בכל עיר.
הפתרון שהמדינה חייבת להגיע ולכוון אליו הוא חיים משותפים. למשל בנייה של שכונות חדשות בלי הפרדה בין תושביה, ובמקביל קידום צעדים שיעודדו יציאה של חרדים ממעגל העוני, ושילובם בשוק העבודה.
ההנהגה החרדית חייבת להבין כי חיים לצד חילונים מחייבים גם וויתורים מצידם, אי אפשר לדרוש מהשכנים לאמץ את אורח החיים החרדי.
