ועדת הערר המחוזית חיפה אישרה לאחרונה את בקשת דייר בבניין לשימור "בית מנדלבליט" ברחוב הספורט בחיפה להקים בצמוד לדירתו בקומת הקרקע ממ"ד.
ההחלטה ניתנה חרף התנגדותם של 4 בעלי דירות נוספים בבניין ושל ועדת שימור מבנים של עיריית חיפה.
הבניין, שנבנה בשנת 1945, הוא אחד המבנים המודרניים הראשונים שנבנו בשכונת אחוזה בחיפה. הוא תוכנן על ידי האדריכל משה חת, ונחשב לאחד המבנים החשובים של האדריכלות הישראלית.
ועדת שימור המבנים של עיריית חיפה דנה בבקשה להקים ממ"ד עוד בשנת 2021 והחליטה שלא להמליץ עליה. הוועדה ציינה כי בניית ממ"ד בקומת הקרקע תפגע במראהו של הבניין ובערכיו האדריכליים.
ועדת הערר המחוזית, לעומת זאת, החליטה להיעתר לבקשה. הוועדה ציינה כי "מדובר בבנייה שמטרתה להגן על חיי אדם מפני תקיפת טילים, ובפרט בימים אלה של מלחמת חרבות ברזל". הוועדה הוסיפה כי "יש לתת עדיפות לצורך הבטחוני שבהקמת מרחב מוגן".
ההחלטה עוררה ביקורת מצד אנשי מקצוע בתחום השימור. אדריכל אורן און, משקיף בוועדת השימור, אמר כי "המשמעות של אם אנחנו מאשרים את הבקשה הזאת היא שהרבה פרונקלים כאלה ימלאו לאט לאט את כל מרווחי הצמחיה בין הבניינים".
האם ההחלטה של ועדת הערר המחוזית נכונה?
ההחלטה של ועדת הערר המחוזית עוררה דיון ציבורי ער. יש הטוענים כי ההחלטה נכונה, מכיוון שהיא מאפשרת להגן על חיי אדם בעת מלחמה. אחרים טוענים כי ההחלטה שגויה, מכיוון שהיא פוגעת בערכיו האדריכליים של הבניין.
ההחלטה גם מעלה שאלות כלליות יותר על יחסי הגומלין בין צורכי הביטחון לבין שימור אתרים. האם יש לתת עדיפות לצורך הביטחוני, גם אם הוא פוגע בערכים תרבותיים? האם יש דרכים לשלב בין שני הצרכים הללו?
